ברוכות הבאות לעולם כחול, בפוסט זה אציג לכם את המלך והמלכה בצביעת בדים.
המלכה- טכניקת השיבורי היפנית
המלך- האינדיגו, הצמח האחראי על הצבע הכחול בטבע.
אקדים ואומר שפוסט זה יתרכז באומנות השיבורי ופחות הפעם באינדיגו, למרות שהם יחד וכל אחד לחוד בלתי נפרדים בדרכם.
מתחילות מההתחלה, מה זה שיבורי?
שיבורי היא אומנות יפנית העוסקת בקיפולים וחסימת הבד לפני צביעתו. קיפולי הבד נעשים על מנת לייצור פאטרנים גיאומטריים מתוכננים בקפידה וגם כאלה שפחות. לאומנות עתיקה זו יש היסטוריה, אופי וטכניקות המיוחדות רק לה.
המילה shiboru כך הוגים אותה ביפנית, פירושה לקשור, ללחוץ ולכווץ.
ייחודה של המלאכה הוא האופן בו מכינים את הבד לצביעה על ידי קיפול, תפירה וכיווץ. תהליך עיצוב הבד דומה לאמנות היפנית
של קיפול נייר- האוריגמי, מניחה שרובנו מכירות עוד מילדותנו. הקיפולים מתבצעים בדרך כלל בסימטריה, כל קפל בבד נתפר
בחוט ומחט באופן ידני, לעיתים הכנת הבדים עם הדוגמה הרצויה אורכת ימים ארוכים. רק לאחר עיצוב הבדים הם יכנסו לסיר הצבע הכחול. פיסת הבד תצבע בכחול במקומות החופשיים, במקומות המקופלים והמכווצים הבד יישאר בצבע לבן.
ניתן לכנות את טכניקת השיבורי – צביעה בהתנגדות.
אז איך הכל התחיל?
התיעוד המוקדם ביותר של פיסת בד הצבועה בטכניקת השיבורי היא מהמאה ה-8. יש האומרים שמקור הצביעה הגיע בכלל מסין.
ביפן מספרים על קיסר שנתן במתנה בד צבוע למקדש בודהיסטי, הנזירים הוקסמו מהאופן שהבד נצבע ויצאו לחקור וללמוד
את סודות הקסם הכחול. כמו בכל עולם הצביעה הטבעית, המתכונים והטכניקות נשמרו בסוד.
אז באותה תקופה, רק אנשים מהמעמד הגבוה נהגו ללבוש בדי משי, בשל המחיר היקר שלו. בדי הכותנה היו חומרי גלם זמינים וזולים יותר כך שהאנשים מהמעמד הנמוך מצאו עצמם לומדים וחוקרים את טכניקת הצביעה המיוחדת על מנת ליצור בגדים מעניינים ויפים. האינדיגו היה זמין וזול לצביעה וכך מצאו עצמם חוקרים ולומדים וצובעים את בגדיהם. מכאן ניתן ללמוד ששיבורי הוא למעשה סיפור של מעמדות.
השיבורי יודע לייצר דפוסים מפתיעים
תהליך העבודה מתחיל בקיפולי הבד הלבן, אני יכולה לכווץ או אפילו לתפור חלקים מהבד. הבד הדו מימדי מתחיל לקבל צורה של יצור צורני בעל אופי פרוע, לפחות כך אני מדמיינת זאת.
לכן זכו אצלי בדי השיבורי לכינוי "יצורי פרא".
החלקים המוסתרים על ידי הקיפול ומחוברים יחדיו יתנגדו לצבע, ובהמשך יצרו דפוסים בתוך הצבע. גם חלקי הבד שנותרים לבנים הם חלק בלתי נפרד מהיצירה המופלאה הזאת. הדוגמאות שנקבל נוצרות על ידי דחיסה של הבד מול עצמו לפני טבילה בצבע.
ככל שנקפל ונכווץ את הבד לפני הצביעה, כך פחות צבע יעבור לאותו חלק בבד.
מה שיבטיח לנו שהבד יישאר בהיר יותר או אפילו לבן. אומנים מיומנים יודעים לשלוט בתוצאה הסופית שהם רוצים להשיג. ככל שניצור קיפולים וכיווצים קטנים יותר נוכל לקבל דפוסי שיבורי מפורטים יותר. אם נרצה מראה אורגני יותר, נוכל לסובב ולכווץ בצורה רופפת יותר ואקראית יותר, מה שישאיר חלק מהתוצאה הסופית בידי המקרה.
אומנות השיבורי יודעת לפלרטט עם הצבע הכחול באיזון הנכון. התוצאה תמיד מרגישה אורגנית וייחודית, חיבור אל האומנות העתיקה עם נגיעה עכשווית ומעודכנת. עבודת החסימה המקורית לוקחת זמן, ואציין שגם כישרון.
צריך לחשוב בכחול ולבן לעצב את הפאטרן הרצוי על הבד. לעיתים אני מוצאת עצמי משרטטת על הבד ומתכננת לי את הפאטרן הרצוי, מה שיביא לי תוצאת צביעה מוקפדת ומדויקת.
ביפן מעידים על פיסת בד טובה שיכולה לקחת עד 50 שעות
של תפירה, זה מטורף.
הדוגמה תלויה אף בתפרים העדינים או המרווחים שהחלטתי ליצור על הבד שלי. לאחר מכן החוטים נמשכים, נקשרים ומתכווצים. תמיד קיים החשש שהחוט לא יעמוד בלחץ הכיווץ, ויחליט שנמאס לו לעמוד בעומס והוא פשוט ייקרע.
החוטים נקשרים והבד הופך ליצור מעניין. זה הרגע שיצורי הבד נכנסים לסיר הצבע הכחול.
דוגמאות שתפרתי על בדים
הדפסים כחולים במספר טכניקות
רבות הדרכים ליצור דוגמאות שיבורי על פני הבדים שלנו, כל דרך מאופיינת באופן בו אנחנו מקפלות את הבדים ובאופן בו נבחר להשתמש בחסמים.
אני אוהבת לתפור כי לפעמים אני פשוט "צריכה לתפור". הרגעים בהם המחט והחוט מטיילים להם על הבדים הלבנים שלי, הם רגעי מחשבה עמוקים. השיבורי מאפשר לי להמשיך להיות יצירתית והתוצאה תמיד מפתיעה ומאופיינת בפיסת בד אחת כזו ייחודית שגם אם ארצה לשחזר באופן מדויק את אותו קצב של פאטרנים זה כמעט בלתי אפשרי.
הכנת הסיבים לצביעה לוקחת זמן, בניגוד לחיינו המהירים.
יש משהו שמעלה אצלי חיוך של סיפוק כששואלות אותי כמה זמן לקח לי לעשות את זה?
כל דרך מביאה לדפוסים שונים ולתוצאה אחרת. העבודה מתבצעת בהרמוניה עם סוג ועובי הבד והצבע מתנהג בהתאם, לדוגמה בד משי ידוע כבד דק המאפשר לנו לקפלו מספר פעמים רב יותר,
הצבע יתפשט פחות או יותר באופן שווה. לעומת זאת עם בד הכותנה נבחר לעבוד אחרת.
לכל שיטה מסורתית שכזו יש גם שם, ניתן לשלב בין הטכניקות השונות על מנת להשיג תוצאות משוכללות יותר.
טכניקות השיבורי
Kanoko Shibori:
קשירת חלקים מסוימים של הבד באמצעות חוט או גומייה
למשל סביב אבנים קטנות, או אפילו גולות.
Kumo Shibori:
קיפול הבד באופן מסוים למשל קיפול בצורת משולש, על גבי המשולש נקשור
חלקים מסוימים בחוטים או גומיות.
Itajime Shibori:
טכניקת התנגדות מעוצבת. הבד מוכנס בין שתי פיסות עץ המוחזקות במקומן בעזרת חוט.
Nui Shibori:
באמצעות חוט ומחט ניצור תפר רץ על פני הבד, בתום התפירה נכווץ היטב נקשור ונאסוף את הבד.
Arashi Shibori:
פיסת בד העוטפת צינור, תוך כדי יצירת כיווצים באמצעות ליפוף חוט המהדק את הבד אל הצינור.
קיימות עוד טכניקות, כאן מצאתי לנכון לציין ולפרט את הטכניקות אותן אנחנו לומדות בסדנת הדפס שיבורי
אינדיגו- מסורת של צבע כחול
אז רגע לפני סיכום,
שיבורי היא טכניקת עיצוב טקסטיל יפנית מסורתית. מה שמעניין הוא שתהליך הייצור נותר כמעט ללא שינוי לאורך מאות שנים.
חלק מהקסם הוא שהאומנים לעולם לא יהיו בטוחים במראה הסופי ואלמנט ההפתעה קיים תמיד.
בתחילת הפוסט שלי הזכרתי את הצביעה באינדיגו ואני בוחרת לסיים איתו.
אינדיגו הוא צבע כחול עשיר המופק מצמחים בטבע. צביעה באינדיגו היא מלאכה מסורתית מרתקת.
על מנת להעריך את המורכבות והידע בהפקתו של הצבע הכחול הזה.
מצרפת את הסרטון המרתק הזה המספר לנו כיצד ייצור אינדיגו הוא מלאכה אמיתית של אהבה.
