כשהשמש מציצה לה אחרי הגשם, זה בדיוק "זמן הסרפדים".
השדות לובשים ירוק על כל גווניו, מיני צמחים צומחים בשכנות טובה זה לצד זה, ממש חגיגה.
עכשיו דמיינו אירוע שנתי עם המון מטעמים- חג הסרפדים, בחיי שקיים כזה מונח בארה"ב.
אנשים יוצאים לטבע ללקט את הסרפדים המצויים בכל פינה.
כולנו למדנו להיזהר מהם ובצדק, אכן יש להיזהר מצריבתם.
הסרפד מגן על עצמו באמצעות שערות הנמצאות על העלים ולאורך הגבעול.
כשאנו באים עימו במגע, מוזרק אל העור חומר צורב המזכיר דקירה של מחט דקה.
בעודי כותבת את התיאור הזה, יש לי צמרמורת בכל הגוף.
החומר המופרש אינו מסוכן, אך גם לא נעים, וגורם לצריבה מקומית שתיעלם לאחר 10 דקות.
אנו מכנים אותו עשב שוטה, או פראי, אבל יש בו כמה תכונות מועילות לנו, בני האדם.
הסרפד הוא צמח מרפא, ניתן לאכול אותו וכמובן שיש לו כישורי צביעה. צמח רב תכליתי מסקרן מאוד.
מקווה שבפוסט זה אצליח לשכנע אותך לחשוב אחרת על אופיו של העוקצני הזה.
✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿
מצאי את הסרפדים שלך
ניתן למצוא אותם בשפע בכל מקום כמעט. כצמחים אוהבי אדמה פראית בלתי מעובדת, הם חזקים ואינם זקוקים לפינוק יתר.
אני מצאתי את שלי בחצר מאחורי הבית.
כיצד לקטוף אותם?
הצטיידתי בזוג כפפות, ויצאתי לקטוף לי חופן.
עליו המשוננים מכוסים בחומצה הגורמת להרגשת העיקצוץ.
לא סתם אנחנו נמנעים ממנו ומתרחקים.
אני ניגשת אליו בכבוד ובזהירות, בהחלט מבקשת לי מדובשו ולא מעוקצו. בעזרת מספריים קוטפת כמה גבעולים ומניחה בסלסלה.
קוטפת רק כמה שאני צריכה לצביעת הבדים שלי.
אני מלקטת ביחס של 2:1 לכמות הבדים שברצוני לצבוע.
מכיוון שאין כאן אפשרות למדוד באופן מדוייק, אז לפי העין.
אני מציעה ללקט עוד חופן סרפדים במעמד זה, בשביל המתכונים שאוסיף כאן בהמשך.
אבל כרגע אנחנו ממשיכות בתהליך הצביעה.
בואי נפיק מהם צבע
אני מנתקת את העלים מהגבעולים ומכניסה אותם לסיר או קערת מתכת.
פעם קראתי שהעלים הצעירים מפיקים גוון יותר עמוק, הפעם השתמשתי בכל העלים.
כפי שניתן לראות פה בסרטון, אני חותכת באמצעות מספריים את העלים לחתיכות קטנות, קצת כמו לחתוך סלט.
על הסרפדים אני יוצקת מים רותחים ונותנת להם ימממה שלמה יחד.
את הסרפדים הקצוצים שלי אני מניחה בקערת נירוסטה ומוזגת עליהם מים רותחים. כך הם נשארים כ-12 שעות, לאפשר להם לחלץ את הפיגמנט ירוק-צהבהב.
נא להתנהג בסבלנות.
חשוב לי להזכיר כאן: שהכלים בהם אני משתמשת להכנת צבעים טבעיים הם כלים שאני מייעדת אך ורק לתהליך זה. הם לעולם לא ישובו להיות כלי מטבח המיועדים לבישול.
התהליך דומה להכנת תה עם נענע.
המים מקבלים גוון ירקרק עדין, זהו למעשה תה הסרפדים הידוע ובעל תכונות מרפא.
אנחנו לא נלגום ממנו כעת אבל בהחלט ניתן להכין תה שכזה גם בכלים המיועדים למאכל.
✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ ✿
בשלב הזה אני מסננת לי את הצבע מהעלים המושרים. אני עושה זאת באמצעות בד טטרה, אך ניתן גם לסנן במסננת.
את המיצוי אני מעבירה לסיר, מחממת קלות, עד 60 מעלות בלבד, ומכבה את האש.
תהליך הפקת צבע מצמחים ביסודו הוא אותו תהליך, בישול איטי והמון סבלנות. ניתן לקרוא עוד על חומרי טבע מעניינים,
בפוסט שכתבתי כאן.
זה הרגע בו אני מוסיפה את הבדים המטופלים לאמבט הסרפדים. אני מאפשרת להם לטבול באמבט לפחות 24 שעות.
ככל שהבדים ישהו בסיר יותר זמן, ניתן יהיה לראות איך הצבע מתפתח ומעמיק.
אני אוהבת לתת לבדים זמן לספוג את הצבע, צבעים טבעיים מתפתחים והופכים לעמוקים יותר עם הזמן.
ניתן לערוך ניסוי, לחלק את תמיסת הצבע שהפקנו בין שלוש צנצנות, בכל צנצנת להכניס פיסת בד קטנה.
1. להוציא את הבד לאחר שעה
2. להוציא את הבד לאחר יום
3. להוציא את הבד לאחר שבוע
ניתן יהיה לראות את הבדלי עומק הגוונים על הבדים.
כשאני כותבת "בדים מטופלים" הכוונה לתהליך שנקרא מורדנט.
המורדנט הוא תהליך המורכב ממספר חומרים המסייעים לצבע הטבעי להיקשר לבד.
אני צובעת ומדפיסה רק על בדים העשויים מתאית צמחית, ולכן אני עושה מורדנט מיוחד המותאם לסוג הבדים האלה.
בקורס שלי אני מלמדת על המורדנט ומהי חשיבותו בתהליך הקיבוע בצביעת בדים.
הבדים קיבלו גוון חדש. אני סוחטת מעודפי הצבע ותולה לייבוש בצל.
בגישת העבודה שלי עם צבעים מהטבע, אני מאפשרת לבדים "להירפא" כשבוע ימים. לאחר הייבוש אני מקפלת אותם
ושומרת במגירה. רק לאחר מכן יעברו כביסה אקולוגית, ייבוש וגיהוץ.
וזהו, הבדים שלי מוכנים.
בתמונות: הגוון הירקרק בצביעת סרפדים, בתמונה הנוספת גיוונתי והעמקתי את הצבע עם מעט מי חלודה.
סרפדים למאכל
הסרפד מכיל חומרים ייחודיים המועילים לנו בני האדם. כמו ברזל ומינרלים נוספים.
את עלי הסרפד ניתן לייבש, לחלוט טריים, ואפילו לבשל.
למרות כל העוקצניות שלו, הוא אחד הצמחים הירוקים שניתן לאכול ללא חשש ולגמרי להפוך לאורח קבוע אצלנו במטבח.
אם הצלחנו לקטוף עלים צעירים וקטנים ניתן להוסיף אותם טריים לסלט שלנו.
עלים גדולים יותר יש לשטוף במים על מנת להסיר את החומר הצורב, או לבשלם בסיר מים חמים,
כפי שתיארתי כאן בשלב הפקת הגוון. את החליטה ניתן לשמור במקרר ולשתות כל יום כוס תה סרפדים.
את העלים ניתן לקצוץ ולהוסיפם לחביתה, פשטידות ואפילו להכין מהם מרק.
שני מתכונים מופלאים:
לביבות ירק וסרפדים
אני שוטפת היטב את העלים שקטפתי, חולטת אותם במים רותחים למספר דקות, נוהגת בהם כמו עם עלי תרד.
מסננת וקוצצת. מוסיפה לקערה בצל מטוגן, שתי ביצים, 4 כפות קמח, ועוד ירקות שיש לי במקרר
כמו: קישוא, עשבי תיבול ותפו"א מגורד, מלח ופלפל.
מערבבת היטב לעיסה אחידה ויוצרת לביבות, מטגנת בשמן זית ומגישה עם לימון.
השף תומר חווה נענה לבקשתי ונתן לי מתכון נפלא של פסטו סירפד המככב אצלו במטבח.
תומר מארח בביתו בתל אביב לארוחת שף ומסע קולינרי של ניחוחות וטעמים,
היישר מגינת הירק שהוא מגדל מתחת לבית.
פסטו סירפד אסייתי
את הסרפדים שקטפנו, שוטפים ומייבשים( במכשיר ייבוש עלים)
לתוך מחבת עם שמן קנולה מגרדים 1 ס"מ ג'ינג'ר, שום וצ'ילי לפי הטעם.
מחממים על אש קטנה ונמוכה לבעבוע קל שהשום לא ישחים.
מוסיפים את הסרפדים למחבת החמה עד שמתרככים (לא יותר מידי כדי שלא ייצאו נוזלים).
מוסיפים:
1 כף חומץ אורז
חצי כפית מירין
1 כפית שמן שומשום
מתקנים תיבול- לסירפד נהיה טעם של אצה, הטעמים צריכים להיות עזים.
קוצצים פנימה בוטנים קלויים,
למי שרוצה, אפשר להוסיף קוביות קטנטנות של מלפפון טרי.
כמה כיף לגלות שבעוקצניות יש עוד תכונות נפלאות, מקווה שהצלחתי אפילו במעט לשכנע לצאת לטבע
וללקט חופן סרפדים, כזה הוא הסרפד גם טעים וגם צבעוני.
ואם הכנתן או צבעתן מוזמנות לשתף אותי.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
ממש מרתק… הולכת לחפש סירפדים🍃
איזה כיף שהצלחתי לשכנע, תספרי מה עשית איתם
וואו נהדר! נראה לי שיעניין את הבת שלי להכיר את התהליך הזה
מוזמנת להפנות אותה אלי עם שאלות בשמחה
אפרת יקרה במקום לבשל ולהכין לחג אני עסוקה בקריאת החומר הנהדר שלך.
מעולה לומדת המון תודה מתוקה נהנת מכל למילה
איזה כיף לשמוע שאת לומדת ונהנית, תודה יהודית יקרה שנה נהדרת
כיף לקרוא ולהסתכל בתמונות
תודה רבה, נעים לשמוע